#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה דברים כופים בני העיר לעשות?	"לבנות ביהכ&quot;נ [וביהמ&quot;ד (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולקנות)] [ואפי&#x27; אם יש להם מקום לשכור (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)], ולקנות תורה נביאים וכתובים, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) שצריך גם גמרות [ופירושיהם, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) וד&#x27; חלקי שו&quot;ע], אמנם במקומות שספרים מצויין אין כופין אלא לס&quot;ת שהרי יכולים לשאול מאנשי העיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכולים לכוף על תיקון ביהכ&quot;נ?	"אם הוא דבר הכרחי כגון דולף גשמים יכולים לכוף, ואם הוא בשביל נוי בעלמא אינם יכולים לכוף, והכל כפי ראות עיני הב&quot;ד (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;) [ואפי&#x27; אם אינם יכולים לכוף על יופי, מ&quot;מ כתב הרמב&quot;ם (סוף הל&#x27; איסורי מזבח) וה&quot;ה לכל דבר שהוא לשם הקל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב ואם בנה בית תפילה יהיה נאה מבית ישיבתו]"	סימן קנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה יכולים לכוף?	"כל זמן שיש עשרה ישראלים המיעוט יכולים לכוף את המרובים (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשו אם אין בכחם לבנות ביהכ&quot;נ?	"מחויבין לשכור ביהכ&quot;נ (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן קנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מחלקים החיוב תשלומין?	"אם בונים ביהכ&quot;נ גובין לפי ממון [שהעני די לו בצריפא דאורבנא, ועוד לפעמים יעקור דירתו משא&quot;כ עשיר רוצה לפאר בית ה&#x27; ויש לו בתים הרבה ואינו יכול לעקור דירתו], ואם שוכרין ביהכ&quot;נ גובין חצי לפי ממון וחצי לפי נפשות כמו שכירות החזן (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ובמקום שמוכרים המקומות של הביהכ&quot;נ לא שייך זה כלל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן קנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להפרד לעשות עוד ביהכ&quot;נ?	"אם אין לכולם מקום בביהכ&quot;נ הראשון או אם חלק לבם עדיף לעשות ביהכ&quot;נ שני, אבל אם יש מקום לכולם וכולם לב אחד אסורים להפרד [משום דברב עם הדרת מלך, וגם יש היזק לצדקות וללימוד התורה בציבור (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)] (ריב&quot;ש, רדב&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ואפי&#x27; אם מותרים להפרד, מ&quot;מ כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דאין יכולים לכוף על זה דכל אחד יכול לומר די בזה, ואם ליכא מקום כולם חייבין להשתתף (פתח&quot;ת חו&quot;מ סי&#x27; קס&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)]"	סימן קנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בונים הביהכ&quot;נ ע&quot;י עכו&quot;ם?	יש הידור לבנותו ע&quot;י ישראל, ובפרט הכיפה שלפני הארון (אשל אברהם בגליון), אבל יכול לתקן הגג ע&quot;י עכו&quot;ם [שזה מחוץ מביהכ&quot;נ (מ&quot;ב דרשו)] (ביה&quot;ל ד&quot;ה לבנות)	סימן קנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לנטוע אילנות אצל הביהכ&quot;נ?	"לא (רע&quot;א), והרבה מקילין, ויש מביאין ראיה ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; קנ&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;) דנהגו שיהיה גן ופרדס סביב הביהכ&quot;נ (עי&#x27; צדקה ומשפט פי&quot;א סעי&#x27; ט&quot;ו, פסק&quot;ת אות י&quot;ט)"	סימן קנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא מצוה לבנות ביהכ&quot;נ?	"השדי חמד (מערכת ב&#x27; סוף כלל מ&quot;ג) הביא מח&#x27; אם הוא מצוה דאורייתא דועשו לי מקדש או מדרבנן או רק מתקנת העיר, ומ&quot;מ כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ד) דצריך להתפלל במקום מיוחד לתפילה ולא די במה שיש להם מקום להתפלל, ואיתא בילקוט (תהלים תרנ&quot;ט) דהמתפלל בביהכ&quot;נ הוי כאילו מתפלל בביהמ&quot;ק שנאמר (יחזקאל יא, טז) ואהי להם למקדש מעט בגויים, וכל שאינו נכנס לביהכ&quot;נ בחייו בעוה&quot;ז אינו נכנס ליבהכ&quot;נ בעוה&quot;ב."	סימן קנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום בונים הביהכ&quot;נ?	"בונים בגובהה של עיר דכתיב (משלי א, כא) בראש הומיות תקרא (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ואז אפי&#x27; אם אינה גבוהה כ&quot;כ מ&quot;מ כיון שעומד במקום גבוהה ממילא עולה בגבהו על כל בתי העיר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן קנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הביהכ&quot;נ צריך להיות גבוהה מכל הבנינים?	"אין צריך להיות גבוהה אלא מכל בתי דירה שבעיר, אבל מגדלים וגגים שאין משתמשים בהם לדירה [ואפי&#x27; בתים העשוין לנוי (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)] יכולים להיות גבוהה ממנה [ובחדר העלייה משערין עד מקום שמשתמשין בה (ביה&quot;ל ד&quot;ה לא)], אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה בירניות) הביא מהר&quot;ן דבירניות הוו בנינים העשויים לחוזק במבצר שאינם של דירה בכלל, אבל ליכא מקור להקל בגג שאינו ראוי לתשמיש (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) בדעת הרמב&quot;ם) {וביאר ר&#x27; א.י.ס. דהמחבר ס&quot;ל דהקפידא הוא שלא ידור במקום גבוה מבית הכנסת וממילא בגג משופע ליכא קפידא, אבל הר&quot;ן (ומאירי) ס&quot;ל דהקפידא הוא שבנין של דירה לא יהיה גבוה מבית הכנסת, וממילא לשיטתו כתב המאירי (בסמוך) דמקפידין רק על חלל אויר הדירה}"	סימן קנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימוד זכות בזמן הזה?	"1) כתב הב&quot;ח דבזה&quot;ז שאנחנו דרים בין הגוים נתקנאים אם היינו בונים בגובה, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דאין תכלית להשפיל בתינו דעדיין יש הבתי עכו&quot;ם בעיר הגבוהים מביהכ&quot;נ, ומ&quot;מ מסיים המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דראוי לכתחילה ליזהר בזה בכל מה דאפשר כי הוא ענין חמור [וכמו שכתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם הבכור שור דאם נחרבת העיר מאותה עון אין הקב&quot;ה עתידה להחזירה]&lt;br&gt;2) יש עוד לימוד זכות מהמאירי (שבת י&quot;א ע&quot;א) דדוקא חלל ביהכ&quot;נ צריך להיות גבוה מחלל שאר הבתים&lt;br&gt;3) כתב השפת אמת (שבת י&quot;א ע&quot;א) דאם יש ביהכ&quot;נ אחת שגבוהה מכל העיר זה מצלת על כל העיר ושאר בתי כנסיות א&quot;צ להיות גבוהות [וכן הביא חשוקי חמד בשם החזו&quot;א דזהו פשט בבני ברק שפוניבז&#x27; וסלבודקה גבוהות בבתי העיר (ועי&#x27; מאיר עוז עמ&#x27; תקג לגבי בני ברק היום)]&lt;br&gt;4) מהרמב&quot;ם מבואר דהאיסור הוא דוקא בשעת בנין ביהכ&quot;נ, אבל אם הבנין כבר בנוי ועכשיו רוצה לייחדו לביהכ&quot;נ מותר (זכרון יהודה ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ט), אבל מלשון הגמ&#x27; אינו משמע כן (מאיר עוז עמ&#x27; תקה)&lt;br&gt;5) כתב המור וקציעה כיון שצריך לבנות הביהכ&quot;נ באמצע העיר, אם העיר בשיפוע ההר מותר לבנותו באמצע ההר אע&quot;פ שיש בתים גבוהים ממנה (פסק&quot;ת אות ז&#x27;)&lt;br&gt;6) לפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) יש קולא בביהמ&quot;ד, דדוקא ביהכ&quot;נ צריך להגביה"	סימן קנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בשעת השמד?	כתב הרמ&quot;א בשעה שאינם יכולים לבנות ביהכ&quot;נ בכלל מותר להתפלל תחת בית דירה, ובלבד שינהגו למעלה בנקיות	סימן קנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנים אם כבר בנה ביתו גבוה מביהכ&quot;נ?	"השו&quot;ע הביא שיטת הרא&quot;ש דכופין אותו להשפיל ביתו, הרמ&quot;א הביא הרבינו חננאל דס&quot;ל דיכול להוסיף על הביהכ&quot;נ [ודוקא בנין כגון גג או עליה, אבל עמוד ברזל לא מהני (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ומ&quot;מ בשעת הדחק יכול לסמוך על העמוד ברזל (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), והנזירות שמשון (ילקוט מפרשים) רצה לתלות זה במח&#x27; במדות (פ&quot;ד מ&quot;ו) אם הכליא עורב עולה ממדת ביהמ&quot;ק, דלפי הת&quot;ק עולה ולפי ר&#x27; יהודה אינו עולה, וקיי&quot;ל כהת&quot;ק], והחת&quot;ס הביא רש&quot;י דס&quot;ל דהוי מעוות שלא יוכל לתקון דאיסורא עבד בשעת הבנין."	סימן קנ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להגביה נמי בתי מדרשות?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) אע&quot;פ שקדושת ביהמ&quot;ד גדולה מקדושת ביהכ&quot;נ מ&quot;מ לענין זה ביהכ&quot;נ שהוא מקום תפילה לכל העיר חמור טפי דההרגשה נראית יותר בביהכ&quot;נ מביהמ&quot;ד, ולפיכך ליכא דין להגביה ביהמ&quot;ד, וע&quot;ע בטהרת השולחן (ילקוט מפרשים) דס&quot;ל דביהמ&quot;ד נמי צריך להגביה."	סימן קנ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבנות כנגד החלון ביהכ&quot;נ?	"בחלון של יחיד צריך להרחיק ד&#x27; אמות, אבל בחלון של ביהכ&quot;נ [וביהמ&quot;ד (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)] צריך אור גדול, וכתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם הנוב&quot;י דא&quot;צ להרחיק יותר מח&#x27; אמות [והכל לפי ראות עיני החכמי העיר]. והוא ענין חמור כדאיתא בספר חסידים (סי&#x27; תתי&quot;ג, ומובא בא&quot;ר ס&quot;ק ד&#x27;) מעשה באחד שהזיק לאור של ביהכ&quot;נ ומתו ילדיו (מ&quot;ב דרשו), ואפי&#x27; הסכמת הציבור לא מהני (מנח&quot;י ח&quot;ו סי&#x27; ק&quot;ע אות ו&#x27;), ויש חולקים (משנת יוסף, פסק&quot;ת אות י&#x27;), ויש ליזהר אפי&#x27; בסוכות (מאיר עוז בשם הסטייפלר)"	סימן קנ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי החלונות של העזרה ועזרת נשים?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) מסתפק בעזרת נשים ובעזרה שמתפללין בה {ומשמע דעזרה שאין מתפללין בה פשוט דאין לה אלא ד&#x27; אמות}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) פסק דהבו דלא הוסיף עלה דהרי רע&quot;א הביא חולקים על העיקר דין דשו&quot;ע וממילא בעזרה ובעזרת נשים אין להם אלא ד&#x27; אמות."	סימן קנ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפתוח חלון 1) של יחיד לתוך חצר ביהכ&quot;נ 2) של ביהכ&quot;נ לתוך חצר של יחיד?	"1) אינם יכולים למחות דהוי כאילו פותח חלונו לרה&quot;ר [אם אינם עושים שם דברים צנועים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;)], ודוקא כשהוא פותח למקום של הילוך הרבים אבל אם הוא מקום שיכולים לבנות בשום פעם יכולים למחות שמא ירצו לבנות והוא יטעון שיש לו חזקה בחלונותיו [ואע&quot;פ שאין מועיל חזקה בשל קהל מ&quot;מ יכולים לומר דלא ניחא להו למיקם בהדיה בדינא ודיינא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) סבר דאינם יכולים למחות עכשיו אלא שצריכים לכתבו זה בפנקס לזכרון שאין לו שום חזקה בחלונותיו] (תשובת רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 2) יכול למחות, אבל אם אין לו היזק הרבה ראוי לו לעשות לפנים משורת הדין ולא למחות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קנ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשפוך שופכין במקום מהלך בני אדם?	"לא דהוי בור ברה&quot;ר, ובפרט מי רגלים במקום שהולכים לביהכ&quot;נ דעל זה כתוב בספר חסידים (סי&#x27; תתט&quot;ז) שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלקים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קנ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בית הכסא סמוך לביהכ&quot;נ?	"צריך להרחיקה אפי&#x27; אם הבית הכסא קדם לבנין ביהכ&quot;נ, אלא שצריכים לתת לו דמיה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קנ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה רוח צריכים לעשות פתח ביהכ&quot;נ?	"כשהיו בבבל צריכים לעשות הפתח בצד מערב, ועכשיו צריכים לעשות הפתח לביהכ&quot;נ במקום שמשתחוים מן הפתח כנגד הארון שהוא צד מזרח (תוס&#x27; ברכות ו&#x27; ע&quot;ב, שו&quot;ע) [ודלא כפרישה (ס&quot;ק ג&#x27;) דס&quot;ל דעכשיו אין קפידה באיזה רוח עושהו (ביה&quot;ל ד&quot;ה באותה)] {שמשתחוים כשנכנסים ואומרים ואני ברוב חסדך וגו&#x27; (שע&quot;ת לעיל סי&#x27; מ&quot;ו)}, אבל אינו מעכב כלל (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)"	סימן קנ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה פתחים אין מקפידין שיהיו כנגד הארון?	1) הפתחים שאין רוב הציבור נכנסין בו (ביה&quot;ל ד&quot;ה באותה בשם המאירי)&lt;br&gt;2) פתח הפרוזדור (ביה&quot;ל שם החת&quot;ס)	סימן קנ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בנו הפתח ברוח אחרת האם יכול לכופם לשנותה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) דוקא אם חרבה הביהכ&quot;נ המיעוט יכול לכוף את הרוב לשנותה, אבל כל זמן שלא חרבה אסור לנתוץ דבר מביהכ&quot;נ (חת&quot;ס)"	סימן קנ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום עושין הארון?	"על הכותל שמתפללין נגדו, ובמקום שא&quot;א להם לבנותה באותה רוח מסתפק בביה&quot;ל (ד&quot;ה שהוא) באיזה רוח יתפללו הציבור, אכן, במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; צ&quot;ד ס&quot;ק ט&#x27;) כתב דפשוט דיתפללו כנגד א&quot;י ולא כנגד הארון."	סימן קנ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום עושים הבימה?	"עושין הבימה באמצע הביהכ&quot;נ כדי שישמעו כולם (רמב&quot;ם, טור) [וגם משום דדומה למזבח הזהב (שו&quot;ת חת&quot;ס סי&#x27; כ&quot;ח)], ואסור לעשותו סמוך להארון קודש כדרך הגוים (ביה&quot;ל ד&quot;ה באמצע), ואפי&#x27; אם אינו באמצע ממש צריך להניח רווח גדול בין הארון להבימה כדי שיוכלו להקיף את הבימה וכמ&quot;ש החת&quot;ס (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ב)."	סימן קנ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מדרגות נכון לעשות להבימה?	"איתא בזוהר לא יותר משש מדריגות (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {ומכאן מבואר דהבימה הוא מקום גבוה יותר מרצפת הביהכ&quot;נ}, ואמנם מבואר בזוהר דיש הקפדה שיהיה בדוקא שש מעלות דומיא לכסא שעשה שלמה המלך (מ&quot;ב דרשו), ויש נוהגין לעשות ג&#x27; מדרגות (עי&#x27; פסק&quot;ת אות ט&quot;ו - ט&quot;ז)"	סימן קנ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הישיבה?	"כתב הטור בשם הרמב&quot;ם שהזקנים פניהם כלפי העם, וכל העם יושבים לפניהם שורות שורות, וכתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם הלבוש דעכשיו שקונין מקומות אין ענין לסדר זה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), ומ&quot;מ כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) שהטוב בעיני ה&#x27; שלא לשנות מנהג אבות ועל זה נאמר שאל אביך ויגדך."	סימן קנ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכולים לישב בין הבימה להארון?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דאסור לישב באחוריו לארון שזהו גנאי לארון [והא דהקילו רבנים לדרוש ואחוריהם לארון היינו דוקא לפי שעה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג), וזהו מפני שהארון סגור אבל בשעת הקפות כשהיא פתוחה מקפידין אפי&#x27; לשעה שהש&quot;ץ לא יעמוד אחוריו לארון וכמ&quot;ש המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תר&quot;ס ס&quot;ק ג&#x27;)] {דאע&quot;פ דליכא גנאי להס&quot;ת שהיא ברשות אחרת מ&quot;מ איכא גנאי להארון גופה (הר&quot;י באק)}, וגם נראה כמשתחוה לו בשעה שעולין לתורה [ואם הוא עומד ופניו לבימה לא נראה כמשתחוה לו (מור וקציעה, מ&quot;ב דרשו)]. אמנם, כתב הפמ&quot;ג (שם) דמותר לישב בפני הבימה אם אחוריו להבימה שהס&quot;ת הוי ברשות אחרת ואינו נראה כמשתחוה לו {וצ&quot;ל דלא חיישינן במה שאחוריו הוא להבימה דאין בה קדושה כמו הארון קודש, וק&quot;ק ממג&quot;א לעיל (סי&#x27; קל&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) דכתב לצדד כשיורד מהבימה} [והקשה מ&quot;ב דרשו ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ק&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) דמבואר דאפי&#x27; כשיושב ואחוריו לפני המתפלל נראה כמשתחוה לו, ונראה דיש לחלק בין שמ&quot;ע לעלייה לתורה, ועוד י&quot;ל דמבואר שם (ס&quot;ק ב&#x27;) דברשות אחרת מפסיק מותר לישב וא&quot;כ לק&quot;מ (עם הר&quot;י באק)] , ויש עוד עצה לעשות המקומות לצדדין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן קנ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עומד הש&quot;ץ?	"פניו לארון כשאר העם (טור, רמ&quot;א), ולכתחילה יעמוד סמוך לארון לצד ימין (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ח) [ובישיבות נוהגין שהש&quot;ץ עומד לפני הארון, וכפשטות הלשון &quot;יורד לפני התיבה&quot; (הר&quot;ג מלצר), וכן משמע קצת ממ&quot;ב (סי&#x27; תר&quot;ס ס&quot;ק ג&#x27;) דכתב החזן עומד נגד ההיכל, וע&quot;ע במשנת יוסף (סי&#x27; כ&quot;ב סס&quot;ק א&#x27;) דמיישב המנהג לעמוד בצד שמאל (מ&quot;ב דרשו)], אבל בביהכ&quot;נ גדולה שאין כולם יכולים לשמוע לו יכול להתפלל על הבימה באמצע (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; י&#x27;), ובליל שבת וליקום פורקן ג&quot;כ נוהגין להתפלל על הבימה כדי להראות שאין זה מסדר התפילה (הליכות שלמה תפילה פ&quot;ג ארחות הלכה הע&#x27; 44, מ&quot;ב דרשו)."	סימן קנ סעיף ה		
